מקטע קדמי ועין יבשה
טיפול מתקדם בבעיות עיניים שכיחות
המקטע הקדמי של העין כולל את החלקים החיצוניים והקדמיים ביותר של העין: הקרנית, הלחמית, הקשתית והעדשה. אזור זה חיוני לבריאות העין ולאיכות הראייה, והוא רגיש לשינויים ולמחלות שונות המשפיעות על הראייה ועל התחושה בעין. אחת הבעיות הנפוצות במקטע הקדמי היא "עין יבשה"- מצב שבו אין מספיק לחות בעין, מה שיכול לגרום לתחושת אי-נוחות, יובש, גירוי ולעיתים גם לטשטוש ראייה.
מהי עין יבשה?
עין יבשה היא תופעה שכיחה המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. מצב זה מתרחש כאשר העין אינה מצליחה לייצר כמות מספקת של דמעות, או כאשר הרכב הדמעות אינו מאפשר לחות תקינה לעין. גורמים לעין יבשה יכולים להיות מגוונים: שינויים הורמונליים, חשיפה ממושכת למסכים, אקלים יבש, גיל, או השפעות של תרופות מסוימות. ד"ר רנה מתמחה באבחון ובטיפול במצבים אלו תוך שימוש בטכנולוגיות ובטיפולים מהמתקדמים ביותר, במטרה להעניק הקלה משמעותית למטופלים ולשפר את איכות חייהם.
מהן הסיבות לעין יבשה?
קיימים גורמים רבים שיכולים לפגוע בתפקוד התקין של הדמעות וביכולתן להגן על העין:
פגיעה במרכיבי הדמעות
הדמעות שלנו מורכבות משלוש שכבות – מימית , שומנית ורירית . פגיעה בכל אחת מהשכבות האלו עלולה לגרום לעין יבשה.
שכבת השומן – הינה השכבה החיצונית ביותר המופרשת על ידי בלוטות מיבומיאין שנמצאות בגבול העפעף התחתון והעליון והן האחראיות על הפרשת השכבה השומנית שתפקידה בין היתר ייצוב שכבת הדמעות ומניעת התאיידות הדמעות, ולכן פגיעה בפעילות של בלוטות אלו גורמת לחוסר יציבות של שכבת הדמעות ותחושת יובש בעיניים.
דלקת כרונית של שפת העפעף- בלפריטיס
דלקות כרוניות בבלוטות אלו יכולות לגרום לשינוי בהרכב השומנים בדמעות. בנוסף, גיל ושינויים הורמונלים יכולים לפגוע בבלוטות אלו ולגרום לניוון שלהם או לשיבוש בתרכובת של השומן והפרשות הבלוטות.
חוסר תפקוד של בלוטת המיבומיאין או בשמה המדעי mebomian gland dysfunction) MGD) הינה אחת הסיבות המובילות והשכיחות ביותר לתסמונת העין היבשה בנוסף לדלקת כרונית של שפת העפעף בלפריטיס.
סיבות נוספות לעין יבשה הינה פגיעה בהפרשה של השכבה המימית, למשל חולים במחלה אוטואימונית כגון שיוגרן (Sjögren's syndrome).
הגורמים לבלפריטיס
הגורמים לבלפריטיס יכולים להיות ויראליים, חיידקיים, פטרייתיים או טפיליים – כמו טפיל הדמודקס הנפוץ החי על זקיקי הריסים ועל בלוטות השומן בעפעפיים.
סביבה עתירת אלרגנים ואבק, והקפדה לא מספקת על היגיינת העין יכולים להחמיר את המצב.
קיים גם קשר בין מחלות בעור הפנים כמו סבוריאה או אקנה, להתפתחות של בלפריטיס – מחלות אלו מערבות סתימה כרונית של בלוטות השומן, בדומה לחסימת בלוטות המיבומיאין, ולעתים קרובות אנשים הסובלים ממחלות עור אלו יסבלו גם מבלפריטיס.
הסיבה הישירה השכיחה ביותר לבלפריטיס היא הצטברות שכבה חיידקית על בסיס העפעפיים, בדומה לפלאק שעל השיניים, וכתוצאה מכך, חסימה של בלוטות המיבומיאין.
הנזק הוא מעגלי. חסימת הבלוטות מונעת את הפרשת השכבה השומנית של הדמעות ומובילה להרכב דמעות לא מאוזן, שמאפשר לחיידקים להתרבות, כך שהמצב מחמיר.
סיבות נוספות ליובש עיני כוללות בין היתר – סיבות סביבתיות כגון מזגנים, טיסות, מזג אוויר יבש, שימוש בעדשות מגע, סוכרת ומחלות נויורלוגיות שפוגעות ביכולת המצמוץ. כמוכן, גיל ושינויים הורמונלים, נטילת תרופות כגון תרופות נגד דיכאון, גלולות ומשככי כאבים. בנוסף, טיפות עיניים עם חומר משמר יכולות גם הן לגרום לפגיעה באיכות ושלמות השכבה החיצונית של העין ולגרום לעין יבשה.
סימנים של עין יבשה
התלונות של עין יבשה הן רבות ומגוונות, בעיקר תחושה של אי נוחות בעיניים, שריפה, אודם, רגישות לאור ואפילו כאבים. ייתכנו לפעמים תלונות על דמעת שכן העיניים מנסות להפריש דמעות ולפצות על המחסור באיכות הדמעות. יובש בעיניים עלול גם לגרום לטשטוש ראיה, אי סבילות למסכים, וקושי בנהיגה במיוחד בלילה.
טיפולים בעין יבשה
ישנם מגוון טיפולים זמינים עבור עין יבשה. את שיטת הטיפול נבחר בהתאם למצב הספציפי של כל מטופל. בין הטיפולים שניתן למצוא:
- טיפול תרופתי: טיפות עיניים לחותיות, טיפות אנטי-דלקתיות ומשחות מתאימות עשויות לעזור בהקלה על היובש ולשפר את הנוחות באזור העין.
- טיפולים מתקדמים בטכנולוגיית IPL: טיפול בטכנולוגיית קרני אור לשיפור ייצור הדמעות ולהקלה על תסמיני היובש.
- טיפול לבלפריטיס : הבלוטות נמצאות על הגבול של העפעף העליון והתחתון ולכן חשוב לשמור על ההגיינה של העפעפים, שימוש בשמפו תינוקות לניקוי שפת העפעף, קומפרסים של מים חמים – קמומיל לחימום הבלוטות, ותחליפי דמעות ללא חומר משמר. במקרים מסויימים ניתן להיעזר בטיפולים מתקדמים כגון IPL, אנטיביוטיקה בכדורים או טיפות, טיפול מקומי בסטרואידים, תוספי מזון כמו אומגה 3. לאחרונה הוצג טיפול חדשני לדלקת עפעפיים הנגרמת מטפיל הדמודקס על ידי תרופה שעברה את אישור ה-FDA.
אבחון בעיות במקטע הקדמי
ד"ר רנה משתמשת במגוון אמצעי אבחון מתקדמים כדי לזהות בעיות במקטע הקדמי של העין. טכנולוגיות כמו מיפוי קרנית, צילומים מבוססי אופטיקה מתקדמת ובדיקות דמעות מאפשרות לבחון את מבנה העין בצורה מדויקת ומעמיקה. אבחון מקיף זה מבטיח התאמת טיפול מיטבי עבור כל מטופל ומטופלת.
קרטוקונוס
קרטוקונוס היא מילה שמקורה ביוונית ומשמעותה קרנית (Kera) חרוטית (conus). זוהי מחלה מתקדמת של הקרנית שבה הקרנית הולכת ומתקמרת בהדרגה, ומשנה את צורתה מצורת כיפה סימטרית לצורה קמורה מאוד ולא סימטרית.
המחלה מופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, פוגעת בשתי העיניים, לפעמים בצורה אסימטרית ומתקדמת בהדרגה. שילוב של גורמים סביבתיים וגנטיים הם הגורמים למחלה ובאחוז ניכר של החולים קיים רקע משפחתי.
בנוסף קרטוקונוס יכול להיגרם כתוצאה משפשוף כרוני של העיניים במשך שנים רבות, על רקע דלקת אלרגית בעיניים.
אבחון:
בתחילת המחלה אין סימנים כלשהם בבדיקה רגילה ולכן חשוב מאד לבדוק את הרקע המשפחתי, עלייה באסטיגמציה או עלייה במספר של המשקפיים. יש לבצע בדיקה מקיפה כולל מיפוי קרנית במכשיר שיכול לתת מידע מקיף על הקמירות של הקרנית הקדמית והאחורית.
מיפוי קרנית מתבצע בעזרת מכשירים מתקדמים המצלמים את הקרנית ומאפשרים גילוי מוקדם של המחלה עוד לפני הופעת סמננים קליניים בבדיקה רגילה.
מה הטיפול בקרטוקונוס:
במידה והמחלה לא מתקדמת או לא מתדרדרת ניתן לתת טיפול במשקפי ראיה או עדשות מגע לצורך שיפור הראיה, אך במידה ויש חשד לקרטוקנוס מתקדם או פרוגרסיבי במיוחד בילדים, יש לבצע טיפול ראשוני על ידי חיזוק הקרנית במכשיר שנקרא קרוס לינקינג (קשרי צילוב) של הקרנית, אותו יש לבצע מוקדם ככל האפשר, כאשר המצב מאובחן.
כדי לשפר את הראייה יש בד"כ להרכיב עדשות מגע מיוחדות.
